מטייל הרוצה להפנים ולהבין את הודו המקורית והראשונית, חייב להגיע לטייל בדרכים המופלאות של ארץ זו.
מלבד הקסם התרבותי השייך לה, היא רוויה גם בקסם הנופים, יערות ירוקים עצומים, המהווים 12.5% מסך היערות בהודו כולה, ארכיטקטורה שבטית יפיפייה, נהרות שחוצים את המדינה, כ-90 פארקים לאומיים יפיפיים המשמרים את הסביבה ובעלי החיים של המדינה, משאבי טבע רבים כמו מחצבי מינרליים, תעשיית נחושת ויהלומים, ציורים פרה-היסטוריים, ארוטיקה דתית, מבצרים עצומים וכדומה.
קסם נוסף השייך לה, טמון במצע החברתי, במדינה זו האוכלוסייה מורכבת מקבוצות אתניות ומשבטים.
קסם נוסף השייך לה, טמון במצע החברתי, במדינה זו האוכלוסייה מורכבת מקבוצות אתניות ומשבטים. כ-20% ומעלה מאנשי מאדהיה-פרדש משויכים וחיים בצורה שבטית.
במדינה זו ישנם כ-46 שבטים, רובם המכריע ידועים ומוכרים ושלושה מתוכם הוגדרו כ-קבוצות שבטיות פרימיטיביות במיוחד'.
דבר המתקשר באופן ישיר לכך, הוא העניין שמאדהיה-פרדש היא המדינה הכי פחות מתפתחת בהודו, דבר העוזר לשימור האוכלוסייה הפחות 'מתורבתת' ומאפשרת לצורת חייהם, השבטית לעתים והלא מפותחת, להמשיך להתקיים ללא פגע.
במדינה זו ישנם שלושה אתרים מיוחדים במינם שהוכרזו עי אונסק'ו לאתי מורשת עולמית, קבוצת המונומנטים של קג'רוהו, הידועים בשמם 'המקדשים הארוטיים' או 'מקדשי הקאמה-סוטרה', המונומנטים הבודהיסטיים של סאנצ'י, הידועים בתור המבנים העתיקים ביותר בהודו, ומקלטי האבן בהימבטקה, הידועים כמקלטים שנחצבו ואוכלסו ע'י ההומו-ארקטוס לפני 100,000 שנים בהם ניתן לראות עקבות וסימנים מחיי האדם הקדמון.
מדינה זו ידועה גם בשל מוסיקה הקלאסית ההינדוסטנית והשירה העממית הייחודית לה ובזכות ריקודי העם הרבים שלה.
באזור זה של הודו, לא תוכלו למצוא מסעדות מערביות.
האוכל המוצע במדינה זו הוא אוכל מסורתי המשתנה בטעמו מאזור לאזור, האוכלוסייה המגוונת והמנותקת זו מזו יצרה הבדלים של ממש בסגנון הבישול ובמצרכים השונים בהם כל אזור צורך.
במאדיה פרדש רוב הקניות מסתכמות בעבודות יד מסורתיות וייחודיות שנעשות עי השבטים.
בין הדברים ניתן למצוא שטיחי קיר, גילופי אבן או חרס, פריטי עור, מוצרי במבוק, תכשיטים שבטיים, ציורים, לבוש מסורתי ומזכרות.
במאדיה פרדש האקלים טרופי, חם ויבש.
למגיעים לבקר בשמורות הטבע הרבות של המדינה, רצוי לבדוק מול השמורות באיזו תקופה הכי נכון להגיע בכדי לראות את השמורה מתפעלת ומתפקדת.
בגלל היותה מדינה במרכז הודו במרחק ניכר מן הים, הקיץ כאן קיצוני. הטמפרטורה מתחילה לעלות מחודש מרץ.
בעונה זו, רמת הכספית ממריאה לגבהים חמורים.
למעשה, מאי הוא כנראה החודש החם ביותר של השנה במדינה. לא כדאי כלל להגיע לאזור זה בקיץ.
הטמפרטורות יורדות, גשמים תכופים המחיים את הקרקע ומתקנים את נזקי הקיץ.
כמות המשקעים משתנה בין אזור לאזור.
מאדיה פרדש היא מדינה מצוינת להיחשף לחיי הכפריים, פשוטי העם, להתרשם ואף לגרום לשינוי.
ישנם בתי ספר ומקומות התנדבותיים רבים בהם ניתן לבוא לבקר ולהתנדב בהם, אפילו למספר שעות וכמובן לתרום כסף לשיקום ולפיתוח האוכלוסייה.
רכבת מדלהי לבוהפל- אורך הנסיעה כ- 8 שעות ומחירה 743 רופי.
מוראנסי לקגרוהו- אורך הנסיעה כ-11 שעות ומחירה 227 רופי.
מומבאי לבהופל- אורך הנסיעה כ- 11 וחצי שעות ומחירה 359 רופי.
מאגרה לבהופל- אורך הנסיעה 14 שעות ומחירה 632 רופי.
ממובאי לבהופל- אורך הנסיעה כ-16 שעות ומחירה 2,000 רופי.
וראנסי לקגרוהו- משך הנסיעה כ-122 שעות ומחירה 2,636 רופי.
דלהי לבהופל, הטיסה אורכת כשעה ורבע ומחירה 4,548 רופי.
וראנסי ישירות לקגרוהו, הטיסה אורכת כשעה ומחירה 5,061 רופי.
מומבאי לבהופל, הטיסה אורכת כשעה וחצי ומחירה 4,305 רופי.
מהופל לגהנסי ניתן לקחת רכבת, שאורכת כ-5 שעות ומחירה 551 רופי.
מג'הנסי לקג'רוהו ניתן לקחת רכבת נוספת, הנסיעה אורכת כ-4 שעות ומחירה 601 רופי.
מקג'רוהו לאורצ'ה ניתן להגיע באוטובוס לצומת המובילה, הנסיעה אורכת כ-4 וחצי שעות ומחירה כ-109 רופי, מהצומת ניתן לתפוס ריקשה לכפר, הנסיעה אורכת כחצי שעה ומחירה 20 רופי.
