לה פאז ידועה כנקודת המוצא אל טראקים רבים באזור כמו טרק הצורו, טרק היונגאי, האווינה פוטוסי ורבים אחרים.
טרק הצורו- טרק הלוקח בין 3-4 ימים תלוי בקצב ההליכה ועוקף את דרך המוות עד אשר מגיעים לעיירה המקסימה קורויקו – Coroico.
טרק להר סאחאמה – sajama. מדובר בטרק קשה מאוד!
בטרק זה, האורך כ 3-4 ימים, מגיעים עד לקצהו של ההר הגבוה ביותר בבוליביה [הפסגה בגובה 6,542 מטר].
מדובר בטרק למטרקים רציניים ומנוסים בלבד ואין לנסות לבצעו ללא מדריכים וציוד ראוי.
• נהר היאקומה – טיול יום אל הנהר. צפייה בפלורה והפאונה המקומית.
• אומגות בטבע – אטרקציית יום לחובבי טבע ואקסטרים.
גובלת עם ברזיל, פרגוואי, ארגנטינה, פרו וצילה. הנקודה הגבוהה ביותר במדינה נישאת לגובה 6524 מטרים בכס הרי האנדים.
במדינה בה נופים המזכירים לעיתים את אדמת הירח [סאלאר], לגונות מדהימות בצבעי טורכיז קסומים, תרבות אינדיאנית ילידית מהגדולות ביבשת אשר שומרת על מסורתה ואמונה וכמובן שרידים ארכאולוגים מיסטיים ששרדו מתקופת הפרי-אינקה במקום.
בבוליביה גרים כ8.5 מיליון תושבים, כאשר 70 אחוז מהם הם ילידים אינדיאנים מזרם הקצואה ואיימרה- צאצאי האינקה. מלבד הקבוצות הללו, ישנן עוד כ-30 קבוצות קטנות המשתייכות לשבטי הגווארני במזרח בוליביה ורק כ10-15 אחוזים מהתושבים הם מהגרים ממוצא אירופאי, סיני או יפני.
ברובם הגדול, התושבים משתייכים לזרם הנוצרי קתולי, כאשר אחוז קטן מאוד הם אוונגליסטים.
התרבות הבוליביאנית הושפעה רבות מתרבות האינקה ומתרבויות אינדיאניות נוספות.
נחגג בסנטה קרוז ב-25 בספטמבר.
בשנת 1810, הבוליביאנים יצאו במרד נגד הכובש הספרדי, וגרם למרד בכל רחבי המדינה, אשר כעבור שנים הוביל לשחרור עצמאותה של בוליביה כולה, בשנת 1825.
העיר חוגגת את האירוע המכונן כסמל לאומי לתחילת המאבק הפטריוטי, ונחגג בשורת טקסים ותהלוכות, מסיבות וגאווה לאומית.
נחגג בין ה21-24 ביוני, בקופה קבנה.
זהו חג אינדיאני מסורתי, הנערך ביום הנחשב לקצר ביותר בשנה ובו בני האינקה צריכים לגרום לשמש לזרוח שוב. החגיגות מתהדרות ברקדנים ססגוניים, תחפושות צבעוניות, מוזיקה עממית ותהלוכות.
שיא הפסטיבל מגיע כאשר השמש זורחת בין עמודי Horca Del Inca, אשר נבנו בצורה מחושבת כך שהשמש תזרח בדיוק בין שני העמודים, ביום הקצר בשנה.
נחגג באמצע פברואר,בעיר סוקרה. בשני ימי ראשון הנפרדים אחד מהשני בשבוע. [יום ראשון, אחרי יום ראשון].
הפסטיבל נחגג כשבועיים לפני הפסטיבל הרשמי, והוא משמר את הפולקלור המקומי. ביום הראשון של הפסטיבל תוכלו למצוא המון דוכני מזון, מוזיקת פולקלור וריקודים מסורתיים.
ביום השני של הפסטיבל, כשבוע לאחר מכן – ישנה תהלוכה ענקית של רקדנים בתחפושות ססגוניות, להקות מתופפים והמון צבע ורעש ברחובות העיר.
נחגג בתחילת חודש מרץ ומזוהה עם מלחמת המים הענקית הנערכת כאן מדי שנה, ומתחילה לרוב כשבוע שבועיים לפני הפסטיבל [היזהרו ברחובות!].
הקרנבל כולל המון תחרויות יופי מקומיות, מסיבות ענק ברחובות ובמועדונים בלילות.
שיא הקרנבל מגיע במצעד הילדים וממשיך למצעד הרשמי של הקרנבל היוצא מהאצטדיון העירוני ומגיע עד לכיכר הראשית ובו שלל רקדנים צבעוניים, להקות עם מוזיקה חיה, מלחמות מים אימתניות והמון שמחה.
ביום השלישי של הקרנבל ישנה תחושת רגיעה ובה המאמינים מתפללים אל אימא אדמה [הפאצאמאמה] לברכות והגנה.
• 1 בינואר – שנה חדשה – החגיגות נערכות בכל רחבי המדינה בשלל מסיבות רחוב ומצעדים.
• 25 בדצמבר – חג המולד – החג הנוצרי הגדול בעולם. נחגג בכל רחבי המדינה בתהלוכות שונות, טקסים דתיים, תהלוכות ומוזיקה מקומית.
זוהי ללא ספק אחת המדינות הזולות ביותר ביבשת.
אם תכננתם לעשות קניות מטורפות של מזכרות וסוודרי אלפקה – זה בהחלט המקום.
שווקי ענק בלה פאז בהם תוכלו למצאו כל שתחפשו – החל מבגדים מקומיים, צעיפים, כובעים, קלמרים, כלי נגינה, מכשירי אלקטרוניקה ועוד.
• קידומת הטלפון של בוליביה – 591+• חשמל – המתח החשמלי בבוליביה הוא 230 V , מומלץ להצטייד במתאם שקעים.
• שעון בוליביה – שעון בוליביה מפגר אחרי ישראל ב6 שעות. כלומר אם בישראל השעה 18:00 בערב, בבוליביה השעה 12:00.
הקהילה היהודית בבוליביה היא קטנה יחסית ומרוכזת כולה בכמה רחובות בעיר סנטה קרוז. בעיר לא תוכלו למצוא בית חב'ד, אך במידה ותרצו ישנו בית כנסת.
בלה- פאז ורורה נאבקה, תוכלו למצוא מספר לא קטן של מסעדות כשרות ואף בתי חב'ד.
למרות אי המצאות של קהילה יהודית בערים אלו, הגיעו לשם ישראלים רבים שפתחו מקומות מפגש ומסעדות למטיילים הישראלים.
בוליביה נהנית מהבדלים במזג האוויר הנובעים מאזורים במיקומים וגבהים שונים במדינה. בגדול, בוליביה נמצאת באזור טרופי והחורף הוא העונה היבשה והמומלצת לטיול [אפריל עד אוקטובר].
הקיץ [נובמבר עד מרץ] בבוליביה הוא אומנם העונה החמה, אך הוא גם העונה הגשומה, ולכן המטיילים מגיעים לכאן רק במהלך עונת החורף [אפריל עד אוקטובר], אז אומנם קר אבל יורד הרבה פחות גשם.
תשתיות המדינה אינן ערוכות להתמודד עם גשמי הקיץ, ובמהלך עונה זו דרכים רבות נחסמות, נהרות עולים על גדותיהם וכל מסלולי הטיול נסגרים. מאוד מסוכן לעשות טרקים ולנסוע בתחבורה ציבורית בתקופת הקיץ כאן, לכן עדיף שתחסכו לכם את החוויה הלא נעימה של הגשמים הבוליביאנים והקפידו להגיע לכאן בתקופה היבשה יותר שבין מאי לספטמבר. ניתן לטייל כאן גם במרץ-אפריל ובאוקטובר, אך קחו בחשבון שמדובר בתקופות גבוליות מבחינת מזג האוויר.
שימו לב שבחודש אוגוסט יש פסטיבל בבוליביה מה שאומר שהמחירים עולים וכמות התיירים גדולה יותר.
לא משנה באיזו תקופה אתם מגיעים, הקפידו להביא ביגוד ארוך ללילות הקרים בבוליביה. מרבית המטיילים מגיעים בעונת החורף, אז נכון שישנם פחות גשמים עדיין קר בעיקר בלילות.
במידה ואתם מגיעים לאזור הגונגלים, אל תשכחו להצטייד בדוחה יתושים חזק ובקרם הגנה מהשמש.
בנוסף, חובה להגיע עם ציוד טרמי ונעלי הרים, סט ביגוד חם ללבישה מעל.
החודשים המומלצים והמתויירים בבוליביה. חודשים אלו אמנם חודשי החורף בבוליביה אך עדיין חשוב להבין שבתקופה זו יורדים פחות גשמים מאשר בקיץ ולכן בכל רחבי בוליביה מזג האוויר נוח לטיול בטח שמדובר בטרקים ופעילויות אקסטרים. תקופה השיא בבוליביה הינם מחודש יוני עד ספטמבר.
יש לציין שעדיין בתקופה זו קר מאוד בלילות ויש להגיע מצויים בביגוד ארוך וכמובן נעלים אטומות.
ניתן לטייל בחודשים אלו בבוליביה אך חשוב לדעת ולהבין שחודשים אלו גבוליים יותר מבחינת מזג האוויר.
מומלץ לבדוק מה מזג האוויר במידה ויכולים כוון שמדובר בתקופת מעבר בין העונות.
• במרץ ואפריל – מבחינת מזג האוויר ניתן לטייל ותמצאו לא מעט מטיילים עמכם בעיקר באפריל. מרץ עדיין בתפר שבין עונת הקיץ לחורף.
• נובמבר – מרבית המטיילים לא נמצאים כאן בתקופה זו. מזג האוויר לרוב לא מאפשר לטייל ורצוי להימנע מלהגיע בתקופה זו.
חודשים לא מומלצים לטיול בבוליביה. חודשים אלו הם חודשי הקיץ בבולביה מה שאומר הרבה מאוד גשמים [בבוליביה זה הפוך].
גשום מאוד וישנם שטפונות רבים ומסוכן לעשות טרקים וספורט אקסטרים מגניבים שמציעה בוליביה. כמו כן, גם הנסיעות בתחבורה ציבורית נעשות מסוכנות ורצוי להימנע מלהגיע בתקופה זו.
כדאי להישמר מגניבות, ובעיקר מכייסים במקומות צפופים. בכל מקרה מומלץ לא להסתובב בערבים לבד בערים הגדולות ולהסתייע במוניות.
כדאי לקחת צילומים של המסמכים החשובים [דרכון, כרטיס טיסה וכו] ולאחסנם בנפרד מהמסמכים עצמם. [תצלום נוסף כדאי להשאיר בבית], לנעול אותם בלוקר בהוסטל ולצאת עם העותקים עליכם.
• חיסונים – משרד הבריאות אוסר על חברות הנסיעות לתת הנחיות בנושא חיסונים ותרופות. יש לפנות ללשכות הבריאות המחוזיות לבירור לגבי החיסונים הדרושים.
• שתייה – כדאי להקפיד לשתות מים מינרליים מבקבוקים, ולבדוק אם הם היו אטומים בעת קנייתם. בוליביה אינה מדינה היגיינית במיוחד וכיוון שמדובר במדינת עולם שלישי – כאן, נמליץ להחמיר. הקפידו על שתייה מורתחת וניקיון במסעדה.
• אוכל – השתדלו להימנע מאכילת ביצות עין ומקושקשות, והקפידו על ביצים עשויות היטב. כמו כן, הימנעו מלאכול ירקות ופירות חיים, ובמידת האפשר – השתדלו לא להזמין מרקים במסעדות.
זכרו – מי שנכנס לבוליביה, חותם על קלקול קיבה ליומיים.
מרבית האוכלוסייה האינדיאנית בבוליביה, במיוחד בערים הגדולות הינה קשת יום ולא נחמדה במיוחד. זה כמובן אינו תקף לרוב הבוליביאני, אך יש לשים לב בכדי לא ליפול קורבן למעשי שוד.
המקומיים רואים תיירים הרבה פעמים כתזרים מזומנים חופשי'. הפעילו שיקול דעת בבחירת סוכנויות טיולים שונות וודאו כי אתם מקבלים את המחיר הנכון.
המחייה והעלויות בבוליביה הן נמוכות עד כדי גיחוך – מחירי חדרים יכולים לנוע בקלות בין 15 שקלים ללילה עד 70-80 במקומות איכותיים ולעתים גם במלונות לא רעים בכלל.
האוכל במדינה זול מאוד, ולכן משתלם יותר לאכול בחוץ מאשר לקנות מצרכים ולבשל בהוסטל.
הכל זול, קניות ונסיעות כאחד.. הדבר היחיד שיכול לעלות מעט יותר הוא הטראקים בבוליביה אליהם יוצאים דרך סוכנויות המספקות את הכל עם מדריך, אוכל, שתייה וסחיבת ציוד.
המטבע המקומי בבוליביה הוא הבוליביאנו שמחולק ל-100 סנטבוס וסימונו BOB.
ערך הבוליביאן גבוה מערך השקל ויחס ההמרה הוא כמעט וכפול.
1 שח = 1.90 בוליביאן. [לדוגמא- 100 שקל= 197 בוליביאן].
מומלץ להסתובב עם כסף מקומי, ועדיף בשטרות קטנים או מטבעות, ממחסור בעודף שיש בהרבה מקומות.
בערים הגדולות תוכלו למצוא כספומטים רבים, אך ישנם מקומות [סלאר דה איוני, סמאי-פאטה] אשר אליהם כדי להגיע עם סכום כסף היספיק לזמן שהותכם מראש.
חלקו את הכסף שהוצאתם כך שרק מעט יהיה עליכם כיוון שישנם הרבה גנבים ושוד ברחובות.
האוטובוסים בבוליביה ישנים מאוד, צפופים מאוד ולרוב גם לא נקיים. האוטובוסים סובלים מתקלות קשות בכל נסיעה והנהגים פזיזים ולא בטיחותיים במיוחד.
לא רק האוטובוסים הם הבעיה בבוליביה כי אם גם הדרכים. מרבית הדרכים בבוליביה הן דרכי עפר, מאובקות, מפותלות ומשובשות.
שילוב של שני גורמים אלה יוצר סכנה רבה יותר מאשר בנסיעות אוטובוס במדינות אחרות.
הכינו את עצמכם לכך שהקווים עמוסים מאוד באנשים, ציוד, וכל שרק יעלה על דעתכם במידה והוא מסוגל להיכנס לאוטובוס/ וואן.
למרות כל החסרונות, אוטובוסים זה הדרך היעילה והחסכונית ביותר לטייל במדינה.
לרוב הערים הגדולות יש טרמינל מסודר ובערים הקטנות יותר יש תמיד נקודת אוטובוסים מוגדרת. התדירות של האוטובוסים גדולה יחסית והאוטובוסים לרוב מגיעים לכלל היעדים, כולל יעדים מבודדים ומרוחקים יותר אליהם אין לכם אופצית הגעה אחרת.
בניגוד למצופה, לבוליביה יש רשת רכבות די מפותחת המחברת בין כל היעדים המרכזיים והחשובים באזור האינדים.
הרכבות אומנם איטיות מאוד ובעלות תדירות נמוכה אך אמינות מאוד לעומת האוטובוסים ולכן מהוות תחליף ראוי.
גם ברכבת, התנאים לא מזהירים אך עדין תוכלו להנות ממעט נוחות בנסיעה.
לרוב, טיסות פנים בבוליביה אינה אופציה בה משתמשים המטיילים אך זוהי אופציה היכולה לחסוך לכם הרבה זמן וכאב ראש.
בין היעדים המרכזיים של בוליביה פועל קו של טיסות סדירות היוצאות מלה פאז ו/או סנטה קרוז למספר רב של יעדים אחרים במדינה.
הטיסות כמובן, יותר יקרות מאוטובוס אך לא תמיד בפער משמעותי.
בנוסף לטיסות הסדירות, ישנן גם מטוסים קטנים המופעלים לטובת הגעה לעיירות הקטנות יותר, בעיקר באזור הגונגלים והביצות.
כמובן, שגם אופציה זו יותר יקרה מאוטובוס אך במקרה זה גם עדיפה בהרבה.
הדרכים בבוליביה קשות בכללי ובפרט בנסיעה במעבה הגונגל.
ניתן להגיע לכל מעברי הגבולות במדינה על ידי אוטובוס וזוהי הדרך המוכרת ולעיתים הנוחה ביותר.
בחלק מן המקרים, תאלצו לרדת מהאוטובוס על מנת לעבור את תהליך ההגירה ולאחר מכן להחליף רכב.
בחלק אחר, לא תדרשו להחליף אוטובוס והוא ימשיך איתכם עד ליעדכם הסופי.
בבדיקת אוטובוס לגבול חשוב לבדוק האם יש צורך בהחלפת אוטובוסים, מה קורה עם הציוד במעבר גבול , באלו שעות מגיעים אל הגבול [לוודא כי המעבר אכן פתוח בשעות אלו ושלא חונים שם ללילה] והאם יש צורך במסמכים מיוחדים.
כתובת: רח הנציב 30. תל אביב.
טל: 03-5625216
פקס: 03-5625082
כתובת: Natalio Sanchez no. 125 Piso 6, Santa Beatriz
טלפון: 51-1-4180500+
פקס: 5+51-1-418-055
מייל: info@lima.mfa.gov.il
שעות פעילות: ב-ו- 10:00-13:00
החל משנת 2014 לאחר צוק איתן, השתנו תקנות הכניסה וכעת ישראלים צריכים להוציא ויזת שהייה. במידה ויש לכם דרכון אירופאי או אמריקאי יהיה לכם קל יותר להיכנס.
בעלי דרכון אירופאי אינם נדרשים להציג או לשלם.
בעלי דרכון אמריקאי צריכים לעבור תהליך סינון זהה לישראלי, והויזה עולה להם כ-190$.
בעלי דרכון ישראלי צריכים לעבור תהליך סינון והצגת מסמכים, נדרשים לשלם כ-90$
ניתן לבצע את כל התהליך לבד ללא עזרה מסוכן.
