הגואטמלים ככלל אנשים חברותיים ומסבירי פנים, נמוכי קומה בעלי מראה אתני שבטי שהשתמר עם השנים.

חלקם חיים אורך חיים מסורתי, אך אינם פאנאטים דתיים וקשה להפריע את שלוותם.

בני השבטים אינם אלימים במיוחד כלפי תיירים, אך יש להיזהר בערים הגדולות ומהליכה במקומות צדדיים לבד או בקבוצה קטנה בשעות החשכה.

• המדינה לא מפותחת במיוחד טכנולוגית, אך במקומות המתויירים תוכלו להסתדר בקלות ייתרה, בכפרים – אולי קצת פחות.

מבחינת מזון, גוואטמלה דומה למטבח המקסיקני, אך הוא מעט תפל ואין בו שימוש בחריף.

תבשילי בישול ארוך עם שעועית שחורה, תירס ובשר – הם מנה פופולארית מאוד במדינה.

• האוכל זול ויש לא מעט חתוליות – אוכל רחוב זול, מקומי ומהיר. ניתן למצוא אוכל מערבי במקומות הגדולים יותר.

התה נפוץ, כולל שני סוגים של תה צמחים [קמומיל ומנטה]. בגואטמלה יש קפה מצויין, למרות שהקפה הטוב ביותר מיועד לייצוא. השייקים ומיצי הפירות המקומיים מעולים, יש לוודא שהם מוכנים עם מים טהורים בלבד.

• למשתמשים בממתיק מלאכותי, מומלץ להצטייד מראש.

• כדאי להקפיד לשתות מים מינרליים בלבד מתוך בבקבוקים סגורים.

החג חל בדצמבר מדי שנה, בו הגוואטמלים עורכים מעין ניקיון יסודי בבתיהם, משרדים, עסקים וכולי.. והאשפה עצמה מוצאת לרחובות.

ב-6 בדצמבר, כל האשפה הזו מרוכזת ומדליקים מדורות ענק, תוך אמונה כי שריפת הלכלוף והאשמה שורפת גם את הרוע ומטהרת את בתיהם.

בתחילת אפריל, נחגג הפסטיבל הגדול ביותר חל באנטיגואה. כל רחובות העיר מקושטים בצבעוניות עזה, פרחים וצמחייה, עיטורים שונים המציגים סצינות דתיות-נוצריות ועוד.

קהל רב מתאסף בכדי לצפות במחזות ולקחת חלק בחג השמח.

גוואטמלה כולה מלאה בשווקים גדולים, בהם תוכלו למצוא כל שתרצו.

החל מתיקים, קלמרים, כובעים, וכל המזכרות המסורתיות של היבשת ועד לתכשיטי יד מיוחדים עם אבנים טבעיות, חגורות עור אמיתיות, בגדים מיוחדים בעיצוב אישי [סגנון אינדיאני ועוד], פירות טרופים בשפע, ירקות, מאכלים שונים, כלי עץ, כלי נגינה, פסלים.. כל שתרצו, פנו לשוק.

• תקשורת – קידומת הטלפון של גואטמלה: 502.

• חשמל – המתח החשמלי הוא 110 וולט, 60 הרץ. כדאי להביא מתאם בינלאומי לשקעים.

• שעון גואטמלה – השעון בגואטמלה מורה על שעון ישראל פחות 8 שעות לפי שעון חורף. תאריכי שעון הקיץ לא זהים לאלה שבישראל, ובתקופות הביניים ייתכן שינוי של שעה בהפרש.