גואטמלה, הידועה בכינויה ארץ האביב הנצחי, הינה פנינה המתגלה רק בשנים האחרונות עי הישראלים, ושאר תושבי העולם.
ארץ הרי הגעש הפעילים, הלגונות המבריקות וגונגלים המרתקים. מרבית המדינה הררית, למעט קו החוף והשפלה, ונהנית מאקלים טרופי ממוזג.
גוואטמלה אינה גדולה במיוחד, אך גם לא קטנטנה כך שמרחקי נסיעות בה יכולים להגיע עד 12 שעות ויותר.
אגם האטיטלן המלא באווירת רוחניות קסומה לצד מסיבות קרחניסטיות בלילה, העיירות הקטנות הנפלאות והאנשים החייכנים.
בין היתר בגוואטמלה תוכלו למצוא הרי געש מטורפים, בריכות טבעיות במעמקי הגונגל הפראי וערי עתיקות מיסטיות.
הגואטמלים ככלל אנשים חברותיים ומסבירי פנים, נמוכי קומה בעלי מראה אתני שבטי שהשתמר עם השנים.
חלקם חיים אורך חיים מסורתי, אך אינם פאנאטים דתיים וקשה להפריע את שלוותם.
בני השבטים אינם אלימים במיוחד כלפי תיירים, אך יש להיזהר בערים הגדולות ומהליכה במקומות צדדיים לבד או בקבוצה קטנה בשעות החשכה.
• המדינה לא מפותחת במיוחד טכנולוגית, אך במקומות המתויירים תוכלו להסתדר בקלות ייתרה, בכפרים – אולי קצת פחות.
מבחינת מזון, גוואטמלה דומה למטבח המקסיקני, אך הוא מעט תפל ואין בו שימוש בחריף.
תבשילי בישול ארוך עם שעועית שחורה, תירס ובשר – הם מנה פופולארית מאוד במדינה.
• האוכל זול ויש לא מעט חתוליות – אוכל רחוב זול, מקומי ומהיר. ניתן למצוא אוכל מערבי במקומות הגדולים יותר.
התה נפוץ, כולל שני סוגים של תה צמחים [קמומיל ומנטה]. בגואטמלה יש קפה מצויין, למרות שהקפה הטוב ביותר מיועד לייצוא. השייקים ומיצי הפירות המקומיים מעולים, יש לוודא שהם מוכנים עם מים טהורים בלבד.
• למשתמשים בממתיק מלאכותי, מומלץ להצטייד מראש.
• כדאי להקפיד לשתות מים מינרליים בלבד מתוך בבקבוקים סגורים.
החג חל בדצמבר מדי שנה, בו הגוואטמלים עורכים מעין ניקיון יסודי בבתיהם, משרדים, עסקים וכולי.. והאשפה עצמה מוצאת לרחובות.
ב-6 בדצמבר, כל האשפה הזו מרוכזת ומדליקים מדורות ענק, תוך אמונה כי שריפת הלכלוף והאשמה שורפת גם את הרוע ומטהרת את בתיהם.
בתחילת אפריל, נחגג הפסטיבל הגדול ביותר חל באנטיגואה. כל רחובות העיר מקושטים בצבעוניות עזה, פרחים וצמחייה, עיטורים שונים המציגים סצינות דתיות-נוצריות ועוד.
קהל רב מתאסף בכדי לצפות במחזות ולקחת חלק בחג השמח.
גוואטמלה כולה מלאה בשווקים גדולים, בהם תוכלו למצוא כל שתרצו.
החל מתיקים, קלמרים, כובעים, וכל המזכרות המסורתיות של היבשת ועד לתכשיטי יד מיוחדים עם אבנים טבעיות, חגורות עור אמיתיות, בגדים מיוחדים בעיצוב אישי [סגנון אינדיאני ועוד], פירות טרופים בשפע, ירקות, מאכלים שונים, כלי עץ, כלי נגינה, פסלים.. כל שתרצו, פנו לשוק.
• תקשורת – קידומת הטלפון של גואטמלה: 502.
• חשמל – המתח החשמלי הוא 110 וולט, 60 הרץ. כדאי להביא מתאם בינלאומי לשקעים.
• שעון גואטמלה – השעון בגואטמלה מורה על שעון ישראל פחות 8 שעות לפי שעון חורף. תאריכי שעון הקיץ לא זהים לאלה שבישראל, ובתקופות הביניים ייתכן שינוי של שעה בהפרש.
גואטמלה נהנית מאקלים טרופי ואפשר לומר שחם בה רוב השנה.
ישנן שתי עונות עיקריות: עונה גשומה ועונה יבשה. העונה היבשה בין דצמבר לסוף אפריל, והעונה הרטובה בין מאי לנובמבר. רוב השנה יש מזג אוויר טוב ברוב חלקי המדינה. בחופים הקריביים יש סיכוי גבוה יותר לגשמים או לימים חמים. בפנים המדינה במיוחד באזורים הגבוהים, נעים ביום וקריר בלילה ולכן יש להיערך עם בגדים חמים.
אלו חודשי העונה הגשומה עם כמות המשקעים המרבית במהלך השנה אך כל זאת בעוד שגואטמלה אחת המדינות הפחות גשומות בכל אזור מרכז אמריקה.
כמו כן, מרבית הגשמים במדינה הינם בשעות הלילה ולכן הם לאו דווקא יפגעו בטיול במדינה.
זוהי העונה היבשה והשווה יותר לטיול בגואטמלה. כמות המשקעים נמוכה ביחס לעונה הגשומה למרות שבקלות יכול לטפטף גשם במהלך היום או הלילה.
זוהי העונה המתוירת ביותר, בה מחירי התיירות מעט עולים אך אין ספק כי מזג האוויר יהיה נפלא לטיול בחודשים נובמבר עד מאי בגואטמלה.
מומלץ לקחת לבוש קליל המתאים לחודשי הקיץ בארץ, אך להצטייד גם בלבוש חם יותר לשעות הערב [מכנס ארוך וגקט חם בהחלט יספיקו].
שווה להצטייד בנעליים טובות וחזקות לעונה הגשומה או במידה ואתם עומדים לצאת לטרקים נחמדים שגואטמלה מציעה.
כדאי להישמר מגניבות, ובעיקר מכייסים במקומות צפופים. בכל מקרה מומלץ לא להסתובב בערבים לבד בערים הגדולות ולהסתייע במוניות.
מומלץ לקחת צילומים של המסמכים החשובים [דרכון, כרטיס טיסה וכו] ולאחסנם בנפרד מהמסמכים עצמם. [תצלום נוסף כדאי להשאיר בבית], לנעול אותם בלוקר בהוסטל ולצאת עם העותקים עליכם.
דבר חשוב מאוד לגבי נושא הבריאות בגוואטמלה. האוכל לא מספיק נקי וחשוב לאכול אוכל מבושל שמורתח.
לגבי ירקות – לא לגעת בכלל אלא אם אתם רוצים למצוא את עצמכם מבלים חצי מהיום בשירותים. מטיילים רבים חוטפים כאבי בטן רציניים.
לצורך הדוגמה, אם אתם אוכלים פסטה עגבניות, הקפידו להרתיח את הרוטב.
במרבית העיירות הקולוניאליות [כמו אנטיגואה], ימי ראשון הם ימי חג לכל דבר, בהשפעה הנוצרית באיזור.
במידה ותחליטו לצאת לסיבוב בכיכר המרכזית, תגלו ככל הנראה שלל ילדי בתי-ספר בתחפושות צבעוניות, מופעי רחוב, רובה נפצים [מציק] והמון המולה ודוכנים.
בגואטמלה ישנו חוק האוסר על מכירת אלכוהול בימי ראשון לאחר השעה 20:00 בערב.
מרבית הפאבים לא ישארו פתוחים יותר מאוחר מ-1 בלילה. זהו עניין תרבותי, בטיחותי. לאלו מכם הרוצים להשתכר בהוסטל, היערכו בהתאם.
האוכל זול מאוד, הלינה משתנה בהתאם לצרכים שלכם ולסטנדרטים. הטיולים רובם עולים כסף כיוון שדורשים מדריך, אך העלות נמוכה מאוד. הנסיעות זולות, ובמידה ותחליטו להתפנק מדי פעם, לא תרגישו את זה יותר מדי בכיס.
גואטמלה עצמה היא ארץ די זולה אך מאוד מפתה. בכל רחוב תוכלו למצוא חנויות טובות, דוכני רחוב ושייקים טריים, חיי לילה סוערים גם באמצע השבוע והוסטלים ברמה גבוהה בהרבה ממה שהתרגלתם.
כל הפיתויים האלו הם שגורמים לגואטמלה להיות הוצאה גדולה יותר ממה שמטיילים תכננו מראש.
המטבע המקומי הוא קצאל וסימונו הוא GTQ.
השקל חזק יותר מהקאצל ויחס ההמרה הינו 1 ל- 2.
1 שקל= 2 קצאל. [לדוגמא- 100 שקל= 207 קצאל].
גואטמלה גובלת עם אל סלבדור, בליז, הונדורס ומקסיקו. עם כל מדינות אלה יש למדינה מעברי יבשתי נוח ופעיל.
האוטובוסים המקומיים הם ציקן באס – Chicken Bus – אוטובוסים ישנים, צפופים ומאוד לא נוחים, המעיקים אפילו יותר על דרך שמראש אינה נוחה במיוחד.
התדירות שלהם גבוהה מאוד והנסיעה זולה ומומלצת לנסיעות קצרות.
לנסיעות ארוכות יותר, או לאנשים שרגישים במהלך נסיעות, מומלץ מאוד להשתמש בשאטלים. השאטלים הם וואנים קטנים [עד 15 איש], היוצאים מנקודות קבועות בזמנים קבועים למגוון רחב של מקומות בארץ.
השאטל אומנם יקר יותר מאוטובוס רגיל אך נוח הרבה יותר ולרוב גם חוסך בזמנים.
שדה התעופה הבינלאומי של המדינה נמצא בגוואטמלה סיטי, עיר הבירה.
שדה התעופה קטן ולא נעים במיוחד, עמוס וללא מיזוג אוויר בחלקים מסויימים. אם האפשרות בידכם, השתדלו לא להגיע בשעות הלילה.
אין טיסות ישירות מגוואטמלה לישראל – רובן עושות עצירה באירופה, ולאחר מכן טיסה ישירה לגוואטמלה סיטי, או קונקשיין נוסף בפנמה.
גואטמלה גובלת עם אל סלבדור, בליז, הונדורס ומקסיקו. עם כל מדינות אלה יש למדינה מעברי יבשתי נוח ופעיל.
ניתן להגיע ולעבור את הגבול לכל המדינות באופן עצמאי אך דרך זו פחות מומלצת.
העדיפות הגבוהה היא בעזרת שאטלים של חברות תיירות [חברת tica bus מומלצת] אשר מפעילים קווים בין כל המדינות ואף עוזרים עם המסמכים.
זהו מעבר הגבול המוכר ביותר דרכו עוברים מצפון גואטמלה לחבל יוקטן במקסיקו.
מומלץ לעשות את המעבר באמצעות חברה מקומית שתיקח אתכם כל הדרך מפלורס שבגוואטמלה עד ליוקטן במקסיקו.
אופציה פחות מוכרת היא לעבור מאיזור טיקאל גוואטמלה לפלנקה במקסיקו.
זהו מעבר נוח למי שרוצה להגיע לאזור הזה במקסיקו כיוון שזמן הנסיעה בינו לבין קנקון הוא 8-10 שעות בלבד.
מעבר זה מומלץ לעשות עם חברה מסודרת כיוון שהוא כולל חציית נהר באמצע ולכן המעבר כולל גיפ- סירה- גיפ – לא מומלץ למי שסובל מבחילה בנסיעות.
מומלץ לחסוך את כאב הראש ולהשתמש בשירותיהן של חברות מסודרות על מנת לבצע את מעברי הגבולות. זה אמנם יקר יותר מהאופציה העצמאית, אבל זה חוסך הרבה מאוד זמן וחוסך מכם את כאב ראש שבהתמודדות מול משטרת הגבולות.
אם טסים דרך ארהב יש צורך באשרה למדינה זו [גם אם לצורך מעבר בלבד].
יש להצטייד בדרכון בעל תוקף לחצי שנה.